עורך דין ועדת שחרורים
ייצוג אסיר בוועדת שחרורים ושחרור על-תנאי
אסיר עומד בפני ועדת שחרורים?
נשקלת בקשה לשחרור על-תנאי, שינוי תנאים או ביטול שחרור?
האם קיימת זכאות לסנגור ציבורי – או שמדובר בשיקול דעת בלבד?
דיון בפני ועדת שחרורים הוא שלב מכריע בהליך הפלילי ובהליך השחרור על-תנאי ממאסר.
הוא משפיע באופן ישיר על מועד השחרור, תנאי הפיקוח והמשך ריצוי המאסר.
לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א-2001, ולפי הפסיקה –
ייצוג בפני ועדת שחרורים אינו זכות אוטומטית לייצוג על-ידי הסנגוריה הציבורית, למעט במקרים מסוימים הקבועים בחוק. עם זאת, לוועדה קיימת סמכות למנות סנגור, ולאסיר עומדת הזכות להליך הוגן הכולל זכות טיעון ואף גישה למומחים במקרים המתאימים.
במאמר זה נבהיר:
- מתי קיימת זכאות לייצוג ציבורי
- מתי מדובר בשיקול דעת של הוועדה
- מה היקף סמכות הסנגוריה הציבורית בעתירת אסיר
- מה כוללת הזכות להליך הוגן בדיון בוועדת שחרורים
- וכיצד ניתן לתקוף החלטת ועדת שחרורים
האם יש זכאות אוטומטית לסנגור ציבורי בוועדת שחרורים?
התשובה היא – לא.
ייצוג אסיר בפני ועדת שחרורים אינו זכות אוטומטית לייצוג מטעם הסנגוריה הציבורית.
סמכות הוועדה למנות סנגור
לפי סעיף 16 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר:
ועדת השחרורים או יושב ראשה רשאים למנות לאסיר סנגור לצורך הדיון בפניה, בהתאם להוראות חוק הסנגוריה הציבורית ובכפוף לשיקול דעתם.
מדובר בסמכות שבשיקול דעת.
חשוב להדגיש:
המינוי הוא לצורך הדיון בפני ועדת השחרורים בלבד, ואינו מקנה ייצוג בהליכים אחרים.
מתי קיימת זכאות לייצוג ציבורי?
לפי החוק והפסיקה, קיימת זכאות לייצוג על-ידי סנגור ציבורי בהליכים הקשורים לשחרור על-תנאי מטעמים רפואיים:
- סעיף 7 לחוק – שחרור על-תנאי מטעמים רפואיים
- סעיף 21א לחוק
- סעיף 21ב – ביטול שחרור על-תנאי, לעניין שחרור מטעמים רפואיים
במקרים אלו קיימת זכאות ייצוגית מעוגנת בדין.
מעבר לכך – אין זכאות גורפת.
ייצוג בעתירת אסיר – מה היקף סמכות הסנגוריה הציבורית?
כאשר מוגשת עתירת אסיר לבית המשפט (לרבות עתירה לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר):
הסנגוריה הציבורית אינה מוסמכת להעניק ייצוג גורף, אלא אם הוקנתה לה סמכות מפורשת בחוק.
לפי הפסיקה:
- סמכות הסנגוריה כפופה לחוק הסנגוריה הציבורית
- אין לה "סמכות נלווית" מעבר לעיגון מפורש
- מינוי סנגור על-ידי הוועדה אינו מקנה סמכות לייצוג בעתירה
האם בית המשפט רשאי למנות סנגור ציבורי בעתירת אסיר?
כן – אך לא כחובה.
אין מניעה עקרונית שבית המשפט יורה על מינוי סנגור ציבורי בעתירת אסיר במקרים מתאימים, אך מדובר בהחלטה שבשיקול דעת פרטני ולא בזכות מוקנית.
הבחינה תיעשה בכל מקרה לגופו, תוך התחשבות:
- בנסיבות ההליך
- במשאבים המוגבלים של הסנגוריה הציבורית
- בצורך לשמור על שוויון בין אסירים
עתירות אסירים אינן נמנות עם ההליכים שבהם קיימת חובה למינוי סנגור.
הזכות להליך הוגן בוועדת שחרורים
זכות טיעון
לפי סעיף 16 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר:
הוועדה לא תחליט:
- שלא לשחרר אסיר על-תנאי
- לדחות בקשה לשינוי תנאים
- להחמיר בתנאי שחרור
אלא לאחר שניתנה לאסיר ולבא כוחו (אם הוא מיוצג) הזדמנות לטעון.
הוועדה מחויבת לשקול את הטענות בנפש חפצה ולפעול לפי כללי הצדק הטבעי.
גישה למומחים
מהפסיקה עולה כי הזכות להליך הוגן כוללת, במקרים המתאימים, גם גישה למומחים.
אפשרות האסיר לטעון לסיכויי שיקומו עשויה להיגזר מהאפשרות להסתייע במומחה – במיוחד כאשר הרשויות אינן מעמידות לרשותו שירותי מומחה.
גישה זו נחשבת לערובה דיונית הנגזרת מהזכות לייצוג הולם.
הרכב ועדת השחרורים ושיקול דעתה
ועדת השחרורים מורכבת מ:
- שופט (יושב ראש)
- שני חברים בעלי ניסיון בתחומים כגון קרימינולוגיה, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה או חינוך
הוועדה שוקלת בין היתר:
- הסיכון לשלום הציבור
- סיכויי שיקום
- התנהגות האסיר בכלא
- נסיבות העבירה
- הרשעות קודמות
- חוות דעת מקצועיות
- אינטרס הציבור
לוועדה שיקול דעת רחב, אך החלטותיה חייבות להיות מנומקות.
ערעור על החלטת ועדת שחרורים
ניתן לתקוף החלטת ועדת שחרורים ולהגיש ערעור על החלטת ועדת שחרורים באמצעות עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי.
ערעור לבית המשפט העליון מחייב רשות ערעור, שתינתן במשורה ורק כאשר מתעוררת שאלה משפטית עקרונית.
בית המשפט לא יחליף את שיקול דעת הוועדה, אלא יתערב רק כאשר מתקיימת עילה מוכרת במשפט הציבורי, כגון:
- חוסר סבירות קיצוני
- היעדר נימוק מספק
שאלות נפוצות
האם מגיע לי עורך דין בוועדת שחרורים?
אין זכאות אוטומטית. הוועדה רשאית למנות סנגור בשיקול דעת. קיימת זכאות בהליכים מסוימים הקשורים לשחרור מטעמים רפואיים.
האם הסנגוריה הציבורית מייצגת בעתירת אסיר?
לא באופן גורף. רק אם קיימת סמכות מפורשת בחוק או אם בית המשפט הורה על כך בשיקול דעת פרטני.
האם ועדת השחרורים חייבת לשחרר אסיר?
לא. לוועדה שיקול דעת רחב והיא שוקלת שיקום, מסוכנות ואינטרס הציבור.
האם ניתן לערער על החלטת הוועדה?
כן, באמצעות עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי. לעליון – ברשות בלבד.
האם האסיר חייב להישמע לפני החלטה?
כן. לפי סעיף 16 לחוק – חובה לתת הזדמנות טיעון לפני החלטה שלא לשחרר או להחמיר תנאים.
ייצוג מקצועי בפני ועדת שחרורים
דיון בפני ועדת שחרורים מחייב היערכות מדויקת, הצגת תשתית מקצועית ברורה והתמודדות עם שאלות מסוכנות ושיקום.
לייעוץ וייצוג מקצועי בהליך בפני ועדת שחרורים, בעתירת אסיר או בהליכי שחרור על-תנאי ממאסר – ניתן לפנות למשרד עו"ד נאווה זרנגר לצורך בחינה פרטנית של המקרה והיערכות מדויקת לדיון.