המתה בקלות דעת

המתה בקלות דעת – יסודות העבירה לפי סעיף 301ג לחוק העונשין

מהי עבירת המתה בקלות דעת?

עבירת המתה בקלות דעת היא עבירת המתה פלילית הקבועה בסעיף 301ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977. הסעיף קובע כי:

"הגורם למותו של אדם בקלות דעת, דינו – מאסר שתים עשרה שנים".

מדובר בעבירה שנקבעה במסגרת הרפורמה בעבירות ההמתה, אשר יצרה מדרג חדש של עבירות המתה במשפט הפלילי הישראלי.

העבירה מבטאת רמת אשמה חמורה יותר מאשר גרימת מוות ברשלנות, אך פחותה מרצח.

היא חלה במצבים שבהם אדם מודע בפועל לסיכון לגרימת מוות, אך למרות זאת נוטל את הסיכון הבלתי סביר מתוך תקווה שהתוצאה הקטלנית לא תתרחש.

לשם הרשעה בעבירה זו יש להוכיח:

  • יסוד עובדתי של גרימת מוות

  • יסוד נפשי של קלות דעת

  • קשר סיבתי בין ההתנהגות לבין תוצאת המוות

יסודות עבירת המתה בקלות דעת

היסוד הנפשי – קלות דעת

היסוד הנפשי הנדרש בעבירה זו הוא קלות דעת, המוגדרת בסעיף 20(א)(2)(ב) לחוק העונשין כ:

נטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות, מתוך תקווה להצליח למנען.

יסוד נפשי זה כולל שני רכיבים מרכזיים.

המישור ההכרתי

הרכיב הראשון הוא מודעות בפועל לכל רכיבי היסוד העובדתי של העבירה, ובכלל זה:

  • מודעות לטיב המעשה או המחדל

  • מודעות לנסיבות העבירה (קיומו של אדם)

  • מודעות לאפשרות גרימת התוצאה – מותו של אדם

כלומר, בניגוד לרשלנות, שבה אין בהכרח מודעות בפועל לסיכון, בעבירת המתה בקלות דעת נדרש כי העושה יהיה מודע לכך שהתנהגותו עלולה לגרום למוות.

המישור החפצי

הרכיב השני הוא נטילת סיכון בלתי סביר לגרימת תוצאת המוות.

במצב זה העושה:

  • אינו חפץ בתוצאה הקטלנית

  • ואף מקווה שהתוצאה לא תתרחש

אך למרות מודעותו לסיכון, הוא ממשיך בהתנהגותו ואינו נמנע ממנה.

 

במילים אחרות, מדובר במצב שבו אדם מודע לסיכון חמור לחיי אדם, אך נוטל אותו מתוך תקווה שהסיכון לא יתממש.

היסוד העובדתי בעבירת המתה בקלות דעת

בדומה לשאר עבירות ההמתה, גם עבירת המתה בקלות דעת מורכבת משלושה רכיבים עובדתיים:

  • מעשה או מחדל

  • נסיבה

  • תוצאה

התוצאה הנדרשת היא מותו של אדם.

המעשה הוא כל פעולה או מחדל אשר גרמו למוות, ועל התביעה להוכיח:

  • את עצם התוצאה – מותו של אדם

  • את המעשה או המחדל של הנאשם

  • את הקשר הסיבתי בין המעשה לבין תוצאת המוות

הקשר הסיבתי בעבירת המתה בקלות דעת

כמו בכל עבירות ההמתה, יש להוכיח קשר סיבתי בין ההתנהגות לבין התוצאה הקטלנית.

הוכחת הקשר הסיבתי כוללת שני שלבים:

קשר סיבתי עובדתי

הבחינה נעשית באמצעות מבחן האלמלא – האם התוצאה הייתה מתרחשת גם ללא מעשיו של הנאשם.

אם התשובה שלילית, מתקיים קשר סיבתי עובדתי.

קשר סיבתי משפטי

שלב זה בוחן האם ראוי מבחינה משפטית לייחס את תוצאת המוות לנאשם, בהתחשב בשיקולים כגון:

 

  • צפיות התוצאה

  • קיומם של גורמים מתערבים

  • שיקולי מדיניות משפטית

ההבדל בין המתה בקלות דעת לגרימת מוות ברשלנות

ההבחנה המרכזית בין המתה בקלות דעת לבין גרימת מוות ברשלנות טמונה ברמת המודעות לסיכון.

בעבירת המתה בקלות דעת:

  • קיימת מודעות בפועל לסיכון לגרימת מוות

  • העושה נוטל את הסיכון למרות מודעות זו

לעומת זאת, בעבירת גרימת מוות ברשלנות:

  • אין בהכרח מודעות בפועל לסיכון

  • די בכך שאדם מן היישוב יכול וצריך היה להיות מודע לו

כלומר, בעוד שקלות דעת מבוססת על נטילת סיכון מודעת, רשלנות מבוססת על היעדר מודעות בפועל לסיכון שהיה ניתן לצפותו.

קו הגבול בין שתי העבירות עשוי להיות דק במיוחד במקרים מסוימים, ובפרט במקרים של תאונות דרכים.

הרפורמה בעבירות ההמתה

עבירת המתה בקלות דעת נוצרה במסגרת תיקון 137 לחוק העונשין משנת 2019, אשר ביצע רפורמה מקיפה בעבירות ההמתה.

הרפורמה ביטלה את עבירת ההריגה בנוסחה הקודם ופיצלה אותה לשתי קטגוריות:

  • מקרים של אדישות לגרימת המוות, שנכללו בעבירת הרצח

  • מקרים של קלות דעת, שנכללו בעבירה החדשה של המתה בקלות דעת

מטרת הרפורמה הייתה ליצור מדרג ברור ומדויק יותר של עבירות המתה, המשקף בצורה טובה יותר את חומרת המעשה ואת מידת האשמה של העושה.

למרות שהעונש המרבי ירד מ-20 שנות מאסר (בעבירת ההריגה הישנה) ל-12 שנות מאסר בעבירת המתה בקלות דעת, לא הייתה כוונה להקל בענישה, אלא להתאים את הדין למבנה החדש של עבירות ההמתה.

החלת עבירת המתה בקלות דעת במקרים מעשיים

בפסיקה עלו מקרים שונים שבהם נדרש בית המשפט להכריע האם מדובר בקלות דעת או ברשלנות.

במקרים מסוימים, כגון נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים, או נהיגה תוך התעלמות מובהקת מהסיכון לחיי אדם, עשויה ההתנהגות להיחשב כנטילת סיכון בלתי סביר במודע – ובכך לבסס יסוד נפשי של קלות דעת.

הפסיקה הכירה גם באפשרות להסיק על קיומה של קלות דעת כאשר אדם לא נקט באמצעי הזהירות הנדרשים כדי לשלול סיכון קטלני, גם אם לא צפה את מנגנון המוות המדויק.

סיכום

עבירת המתה בקלות דעת, הקבועה בסעיף 301ג לחוק העונשין, היא עבירת המתה שעונשה המרבי הוא 12 שנות מאסר.

העבירה דורשת:

  • יסוד עובדתי של גרימת מוות

  • יסוד נפשי של קלות דעת – מודעות בפועל לסיכון לגרימת מוות

  • נטילת סיכון בלתי סביר מתוך תקווה שהתוצאה לא תתרחש

ההבחנה המרכזית בין עבירה זו לבין גרימת מוות ברשלנות היא קיומה של מודעות בפועל לסיכון, לעומת רשלנות שבה די בצפיות בכוח בלבד.

הרפורמה בעבירות ההמתה נועדה ליצור מדרג מדויק יותר של אחריות פלילית, כך שהדין ישקף באופן נאמן יותר את חומרת ההתנהגות ואת מידת האשמה של העושה.

שאלות נפוצות על עבירת המתה בקלות דעת

מה העונש על המתה בקלות דעת?

לפי סעיף 301ג לחוק העונשין, העונש המרבי הוא 12 שנות מאסר.

מה ההבדל בין המתה בקלות דעת לגרימת מוות ברשלנות?

בהמתה בקלות דעת קיימת מודעות בפועל לסיכון לגרימת מוות, בעוד שבגרימת מוות ברשלנות אין מודעות בפועל – אלא צפיות בכוח בלבד.

האם אדם צריך לרצות במוות כדי להיות מורשע בעבירה זו?

לא. בעבירת המתה בקלות דעת העושה אינו חפץ בתוצאה הקטלנית ואף מקווה למנוע אותה, אך למרות זאת נוטל סיכון בלתי סביר לגרימתה.

מדוע נוצרה עבירת המתה בקלות דעת?

העבירה נוצרה במסגרת הרפורמה בעבירות ההמתה כדי ליצור מדרג מדויק יותר בין עבירות המתה שונות, בהתאם לחומרת המעשה ולמידת האשמה של הנאשם.

ייצוג משפטי בעבירה של המתה בקלות דעת

ייצוג משפטי מקצועי בעבירה של המתה בקלות דעת הוא קריטי, שכן מדובר לרוב במקרים מורכבים בעלי השלכות מרחיקות לכת על חיי המיוצג ומשפחתו.

עו"ד פלילי נאווה זרנגר היא בעלת משרד עורכי דין בתחום המשפט הפלילי, ומייצגת מזה כ- 15 שנה, משני צידי המתרס, בעבירות פשע ופשע חמור, בעבירות המתה, אלימות, סמים ומין.

מזה כעשור שנים שירתה עו"ד פלילי נאווה זרנגר כקצינה ותובעת משטרתית, במפלג תביעות פלילי ב"ש ות"א, מטעם משטרת ישראל, וייצגה את המדינה בבתי המשפט השלום והמחוזי, במחוז דרום ובמחוז ת"א, באלפי תיקים פליליים, קלים וחמורים, בהליכים השונים.

במהלך עבודתה זו, ליוותה עו"ד פלילי נאווה זרנגר מבצעי סוכן רבים וכן התוודעה לאמצעים הטכנולוגיים, לשיטות ולמערכות השונות של המשטרה, לרבות החסויות שבהן, לצורך איתור פשעים ועבריינים, ובשנת 2016 הוענקה לעו"ד פלילי נאווה זרנגר אות מערכת צוק איתן, עפ"י החלטת ממשלת ישראל, נוכח תרומתה למען ביטחונה של המדינה.

כמי שהגיעה מתוך המערכת, עו"ד פלילי נאווה זרנגר יודעת היטב מהן הפעולות הנדרשות במהלך ייצוג חשודים ונאשמים, החל משלב החקירה במשטרה ועד לסיום ההליך הפלילי. היכרותה העמוקה עם הלך הרוח והשיקולים המופעלים במשטרה מאפשרים לה לנהל כל תיק באופן המדויק והנכון ביותר, ולהשיג את התוצאות המיטביות עבור לקוחותיה.

עו"ד פלילי נאווה זרנגר וצוות המשרד מעניקים ללקוחותיהם שירות משפטי איכותי, מגוון ורב-תחומי, בקשת רחבה של המשפט הפלילי. לאורך שנות פעילותה, צברה עו"ד פלילי נאווה זרנגר מוניטין בליווי סוגיות משפטיות מורכבות וחרתה על דגלה ערכי מצוינות, מקצוענות, יושרה ומסירות לקהל לקוחותיה.