עבירות המתה

ההבדל בין רצח, המתה בקלות דעת וגרימת מוות ברשלנות

מדרג עבירות ההמתה בדין הפלילי בישראל

דיני העונשין בישראל מבחינים בין מספר עבירות המתה, הנבדלות זו מזו בעיקר ביסוד הנפשי של מבצע העבירה, המשקף את מידת האשמה של העושה ואת חומרת המעשה.

שלוש העבירות המרכזיות במדרג עבירות ההמתה הן:

  • רצח

  • המתה בקלות דעת

  • גרימת מוות ברשלנות

ההבחנה בין עבירות אלו חשובה במיוחד, שכן היא קובעת הן את סיווג העבירה הפלילית והן את רמת הענישה האפשרית.

הרפורמה בעבירות ההמתה משנת 2019 יצרה מדרג ברור יותר בין העבירות, במטרה לשקף בצורה מדויקת יותר את חומרת המעשים ואת מידת האשמה של העושה.

גרימת מוות ברשלנות – העבירה הקלה במדרג עבירות ההמתה

עבירת גרימת מוות ברשלנות, הקבועה בסעיף 304 לחוק העונשין, היא העבירה הקלה ביותר מבין עבירות ההמתה.

העונש המרבי הקבוע בחוק הוא שלוש שנות מאסר.

היסוד הנפשי הנדרש לעבירה זו הוא רשלנות, כהגדרתה בסעיף 21 לחוק העונשין.

רשלנות מוגדרת כמצב שבו אדם:

  • אינו מודע בפועל לסיכון הקטלני הנובע ממעשיו

  • אך אדם מן היישוב יכול היה, בנסיבות העניין, להיות מודע לסיכון

כלומר, אין דרישה למודעות בפועל של הנאשם לאפשרות גרימת המוות.
די בכך שהסיכון היה ניתן לצפייה על ידי אדם סביר.

המתה בקלות דעת – נטילת סיכון מודעת לגרימת מוות

עבירת המתה בקלות דעת, הקבועה בסעיף 301ג לחוק העונשין, היא עבירה חמורה יותר מגרימת מוות ברשלנות.

העונש המרבי על עבירה זו הוא שתים עשרה שנות מאסר.

היסוד הנפשי הנדרש לעבירה זו הוא קלות דעת, המוגדרת בסעיף 20(א)(2)(ב) לחוק העונשין כ:

נטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות, מתוך תקווה להצליח למנען.

משמעות הדבר היא כי העושה:

  • מודע בפועל לסיכון לגרימת מוות

  • אך מקווה כי התוצאה הקטלנית לא תתרחש

לכן, בניגוד לרשלנות – שבה אין מודעות בפועל לסיכון – בעבירת המתה בקלות דעת קיימת מודעות ממשית לסיכון הקטלני, אך למרות זאת העושה בוחר להמשיך בהתנהגותו.

רצח – עבירת ההמתה החמורה ביותר

עבירת הרצח, הקבועה בסעיף 300(א) לחוק העונשין, היא העבירה החמורה ביותר במדרג עבירות ההמתה.

העונש על רצח הוא מאסר עולם.

היסוד הנפשי הנדרש לעבירה זו הוא:

  • כוונה לגרום למוות, או

  • אדישות לאפשרות גרימת המוות

כוונה מוגדרת בסעיף 20(א)(1) לחוק העונשין כפעולה שנעשתה במטרה לגרום לתוצאה.

אדישות מוגדרת בסעיף 20(א)(2)(א) לחוק העונשין כמצב של שוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאה.

במקרים של רצח בנסיבות מחמירות (סעיף 301א לחוק העונשין), החוק קובע עונש של מאסר עולם חובה.

הרפורמה בעבירות ההמתה

תיקון 137 לחוק העונשין, שנכנס לתוקף בשנת 2019, יצר שינוי משמעותי בדיני עבירות ההמתה בישראל.

במסגרת הרפורמה:

  • בוטלה עבירת ההריגה שהייתה קבועה בסעיף 298 לחוק העונשין בנוסחו הקודם

  • העבירה פוצלה לשתי קטגוריות נפרדות

מקרים שבהם הנאשם פעל באדישות כלפי גרימת המוות נכללים כיום בעבירת הרצח.

לעומת זאת, מקרים שבהם היסוד הנפשי הוא קלות דעת נכללים בעבירה החדשה של המתה בקלות דעת.

מטרת הרפורמה הייתה ליצור מדרג מדויק יותר של עבירות המתה, כך שהדין הפלילי ישקף באופן נאמן יותר את חומרת ההתנהגות ואת מידת האשמה של העושה.

ההבדלים המרכזיים בין העבירות

ההבדל המהותי בין עבירות הרצח, המתה בקלות דעת וגרימת מוות ברשלנות נעוץ ברמת המודעות של העושה לסיכון הקטלני וביחס שלו לתוצאה.

ניתן להציג את מדרג היסודות הנפשיים כך:

רשלנות
אי-מודעות בפועל לסיכון, כאשר אדם סביר היה יכול להיות מודע לו.

קלות דעת
מודעות בפועל לסיכון בלתי סביר לגרימת מוות, אך תקווה שהתוצאה לא תתרחש.

אדישות
מודעות לסיכון הקטלני, יחד עם שוויון נפש כלפי התרחשותו.

כוונה
מודעות לסיכון יחד עם מטרה לגרום לתוצאה.

ככל שמידת המודעות והיחס האדיש או המכוון לתוצאה חמורים יותר, כך גוברת חומרת העבירה והענישה הקבועה בחוק.

סיכום

ההבחנה בין רצח, המתה בקלות דעת וגרימת מוות ברשלנות היא יסודית בדיני העונשין בישראל.

ההבדל המרכזי בין העבירות נעוץ ביסוד הנפשי של העושה ובמידת מודעותו לסיכון לגרימת מוות.

גרימת מוות ברשלנות דורשת אי-מודעות בפועל לסיכון שניתן היה לצפותו, ועונשה המרבי הוא שלוש שנות מאסר.

המתה בקלות דעת דורשת מודעות בפועל לסיכון הקטלני לצד תקווה שהתוצאה לא תתרחש, ועונשה המרבי הוא שתים עשרה שנות מאסר.

רצח דורש כוונה לגרום למוות או אדישות כלפי אפשרות גרימתו, והעונש עליו הוא מאסר עולם.

הרפורמה בעבירות ההמתה יצרה מדרג ברור יותר של עבירות המתה, במטרה ליצור התאמה מדויקת יותר בין חומרת המעשה לבין האחריות הפלילית והענישה.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין המתה בקלות דעת לגרימת מוות ברשלנות?

בהמתה בקלות דעת קיימת מודעות בפועל לסיכון לגרימת מוות, בעוד שבגרימת מוות ברשלנות אין מודעות בפועל – אלא צפיות בכוח בלבד.

מה ההבדל בין רצח להמתה בקלות דעת?

ברצח קיימת כוונה לגרום למוות או אדישות לאפשרות גרימת המוות, בעוד שבהמתה בקלות דעת העושה מודע לסיכון אך מקווה שהתוצאה לא תתרחש.

מה העונש על המתה בקלות דעת?

העונש המרבי הקבוע בחוק הוא 12 שנות מאסר.

מה העונש על גרימת מוות ברשלנות?

לפי סעיף 304 לחוק העונשין, העונש המרבי הוא שלוש שנות מאסר.