ההבדל בין רצח, המתה בקלות דעת וגרימת מוות ברשלנות
מדרג עבירות ההמתה בדין הפלילי בישראל
דיני העונשין בישראל מבחינים בין מספר עבירות המתה, הנבדלות זו מזו בעיקר ביסוד הנפשי של מבצע העבירה, המשקף את מידת האשמה של העושה ואת חומרת המעשה.
שלוש העבירות המרכזיות במדרג עבירות ההמתה הן:
רצח
המתה בקלות דעת
גרימת מוות ברשלנות
ההבחנה בין עבירות אלו חשובה במיוחד, שכן היא קובעת הן את סיווג העבירה הפלילית והן את רמת הענישה האפשרית.
הרפורמה בעבירות ההמתה משנת 2019 יצרה מדרג ברור יותר בין העבירות, במטרה לשקף בצורה מדויקת יותר את חומרת המעשים ואת מידת האשמה של העושה.
גרימת מוות ברשלנות – העבירה הקלה במדרג עבירות ההמתה
עבירת גרימת מוות ברשלנות, הקבועה בסעיף 304 לחוק העונשין, היא העבירה הקלה ביותר מבין עבירות ההמתה.
העונש המרבי הקבוע בחוק הוא שלוש שנות מאסר.
היסוד הנפשי הנדרש לעבירה זו הוא רשלנות, כהגדרתה בסעיף 21 לחוק העונשין.
רשלנות מוגדרת כמצב שבו אדם:
אינו מודע בפועל לסיכון הקטלני הנובע ממעשיו
אך אדם מן היישוב יכול היה, בנסיבות העניין, להיות מודע לסיכון
כלומר, אין דרישה למודעות בפועל של הנאשם לאפשרות גרימת המוות.
די בכך שהסיכון היה ניתן לצפייה על ידי אדם סביר.
המתה בקלות דעת – נטילת סיכון מודעת לגרימת מוות
עבירת המתה בקלות דעת, הקבועה בסעיף 301ג לחוק העונשין, היא עבירה חמורה יותר מגרימת מוות ברשלנות.
העונש המרבי על עבירה זו הוא שתים עשרה שנות מאסר.
היסוד הנפשי הנדרש לעבירה זו הוא קלות דעת, המוגדרת בסעיף 20(א)(2)(ב) לחוק העונשין כ:
נטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות האמורות, מתוך תקווה להצליח למנען.
משמעות הדבר היא כי העושה:
מודע בפועל לסיכון לגרימת מוות
אך מקווה כי התוצאה הקטלנית לא תתרחש
לכן, בניגוד לרשלנות – שבה אין מודעות בפועל לסיכון – בעבירת המתה בקלות דעת קיימת מודעות ממשית לסיכון הקטלני, אך למרות זאת העושה בוחר להמשיך בהתנהגותו.
רצח – עבירת ההמתה החמורה ביותר
עבירת הרצח, הקבועה בסעיף 300(א) לחוק העונשין, היא העבירה החמורה ביותר במדרג עבירות ההמתה.
העונש על רצח הוא מאסר עולם.
היסוד הנפשי הנדרש לעבירה זו הוא:
כוונה לגרום למוות, או
אדישות לאפשרות גרימת המוות
כוונה מוגדרת בסעיף 20(א)(1) לחוק העונשין כפעולה שנעשתה במטרה לגרום לתוצאה.
אדישות מוגדרת בסעיף 20(א)(2)(א) לחוק העונשין כמצב של שוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאה.
במקרים של רצח בנסיבות מחמירות (סעיף 301א לחוק העונשין), החוק קובע עונש של מאסר עולם חובה.
הרפורמה בעבירות ההמתה
תיקון 137 לחוק העונשין, שנכנס לתוקף בשנת 2019, יצר שינוי משמעותי בדיני עבירות ההמתה בישראל.
במסגרת הרפורמה:
בוטלה עבירת ההריגה שהייתה קבועה בסעיף 298 לחוק העונשין בנוסחו הקודם
העבירה פוצלה לשתי קטגוריות נפרדות