תלונת שווא

בשנים האחרונות אנו עדים לדיון ער סביב סוגיית הגשת תלונות שווא במשטרה, כשעיקר הדגש מופנה כלפי התופעה של נשים שמגישות תלונות שווא במשטרה נגד בני זוגם, למשל במסגרת הליכי גירושין או סכסוך אישי.

בשעה שנתוני המשטרה והפרקליטות מעידים כי הישנותם של מקרי האלימות נגד נשים על-ידי בני זוגם רק הולכת וגוברת, חשוב מאוד לנקוט משנה זהירות לפני שמתייגים תלונה במשטרה כתלונת שווא. עם זאת, אין להקל ראש בתופעה מהצד השני בדבר הגשת תלונות שווא, שעל פי עדויות של נילונים רבים רק הולכת וגוברת, ועלולה להסב נזקים כבדי משקל כלפי אנשים על לא עוול בכפם.

במאמרי זה אסביר מהי תלונת שווא ובאיזה מקרים מרכזיים אנו פוגשים בה, מהי הענישה שקבועה בחוק העונשין כלפי מגישי תלונת שווא וכיצד היא נאכפת בפועל, ומדוע חשוב מאוד לזכור שגם כאשר אתה בטוח בחפותך לחלוטין, ומשוכנע כי התלונה שהוגשה נגדך הינה תלונת שווא –  חשוב מאוד להתנהל חכם ולהיוועץ בעורך-דין פלילי, בעל ניסיון בתלונות שווא, שיוודא כי אתה עובר את החוויה הקשה הזאת בצורה הכי מיטבית שניתן וללא נזקים עתידיים.

מהי תלונת שווא במשטרה?

תלונת שווא, כשמה כן היא, היא תלונה שהגיש אדם אחד נגד אדם אחר למשטרה, בהתבסס על דיווח שקרי או אמיתות חלקיות או מסולפות. לעיתים, בתלונת שווא קיים גרעין מסוים של אמת, לפעמים מדובר בהצגת הדברים באופן מניפולטיבי ומגמתי שמקנה לאירועים פרשנות שגויה, ובלא מעט מקרים ניתן לפגוש בתלונות שווא נעדרות כל גרעין של אמת.

ברוב רובם של המקרים, תלונת שווא ייסמכו על הוצאה מהקשר של תכתובות, מסרונים, הקלטות או ראיות פיקטיביות או אמיתיות אחרות, כשהגרעין העובדתי של התלונה יתייחס לסיטואציה שארעה, או לא ארעה, בנוכחות המתלוננת והנילון בלבד – כך שייווצר קרב גרסאות בסגנון 'היא אמרה, הוא אמר'.

תלונת שווא במסגרת סכסוכים במשפחה

תלונת שווא משמשת סוגים רבים של אנשים, במגוון רחב של סכסוכים, אך נפוצה הרבה יותר במספר מצומצם של הקשרים, ובראשם במסגרת סכסוכים במשפחה בעצימות גבוהה.

כך, למשל, אנו נתקלים פעמים רבות בסכסוכים על משמורת ילדים במסגרת הליכי גירושין קשים, בהקשרם מוגשת למשטרה תלונה בגין עבירות מין או אלימות במשפחה, נגד אחד הצדדים, במטרה לקבל צו הרחקה נגד הצד הנילון, ובהמשך כדי לשכנע את בית-המשפט לענייני משפחה למנוע מאותו צד קבלת הסדרי משמורת על הילדים.

וכך, גם ניתן להבחין בתופעה של הגשת תלונת שווא במשטרה במסגרת הליך לקבלת גט, כשאחד הצדדים פחות חפץ בכך, אז מנסה מי שמעוניין בפרידה להצדיק את מבוקשו ולהפעיל לחץ על הצד ה'סרבן'.

לא אחת, בעיקר כאשר מדובר בתלונת שווא על אלימות במשפחה, עשוי הצד המתלונן להציג ראיות בדמות חבלות ומכות יבשות, וגם לצרף מכתב מרופא או מחדר מיון שיתמוך בסיפורו – אפילו אם הפציעה או החבלה נגרמו בכלל בנסיבות אחרות לגמרי.

כאשר מדובר באלימות במשפחה, מתיר החוק לבית-המשפט לענייני משפחה להוציא צו הרחקה נגד גבר שנטען שהוא אלים, תחילה במעמד צד אחד וללא צורך להידרש לטענותיו, וזאת מתוך התכלית של הגנה על שלומה של האישה – ומכאן, כי מי שזוגתו מנצלת הוראה זו לצורכי נקמה או יתרון משפטי במסגרת ההליך העיקרי, נמצא בנחיתות מובנית, לפחות בתחילת ההליך.

תלונת שווא במסגרת סכסוכים אזרחיים

מקרים נפוצים נוספים של הגשת תלונת שווא מתרחשים כאשר שני צדדים מסוכסכים עסקית, ואחד הצדדים מבקש להשיג לעצמו יתרון בהליך האזרחי על-ידי השחרת הצד השני. במקרה כזה, תטה תלונת השווא לעסוק בעבירות מרמה, גניבה והשחתת רכוש.

לרוב תלונת השווא נועדה להפעיל לחץ פסול על הנילון, אך קיימים גם מקרים בהם תלונת שווא למשטרה מוגשת בעיקר ממניעים של נקמה אישית וכמעין 'פעולת תגמול' נגד הצד הנילון.

האם תלונת שווא במשטרה היא עבירה פלילית?

לפי חוק העונשין, מי שמוסר עדות למשטרה, או לכל רשות אחרת, באופן שסותר עדות אחרת שלו, ועושה זאת בכוונה תחילה כדי להטעות או להפליל אדם אחר – מסתכן בעונש מאסר בפועל של עד חמש שנים.

עוד קובע החוק, כי המוסר למשטרה עדות על עבירה, כשהוא יודע שזו עדות כוזבת, דינו מאסר בפועל עד שלוש שנים, ואם מדובר בעדות כוזבת על עבירה מסוג פשע (כמו למשל עבירות אלימות ועבירות מרמה חמורות), דינו מאסר בפועל עד חמש שנים.

מדוע עבירה של תלונת שווא אינה נאכפת?

מניסיוני, נוכחתי לדעת כי מרבית האנשים אינם מודעים לכך, כי חוק העונשין מעניק כלים ענישתיים של ממש על-מנת לטפל בתופעת תלונות השווא. ולמרות זאת, הסיבה העיקרית לכך שבפועל עבירה של תלונת שווא אינה נאכפת היא, ככל הנראה, הנחיה 2.5 של פרקליטות המדינה, הקובעת את מדיניות התביעה בהעמדה לדין של עד תביעה ו/או מתלונן שחזר בו במשפט מעדותו במשטרה.

מדובר בהנחיה שאומנם תוקנה לאורך השנים, בניסיון להתאימה לתופעת תלונות השווא, אך הלכה למעשה מדובר בהנחיה שמסכלת העמדה לדין של מגישי תלונות שווא, כאשר מדובר על עבירות מין או עבירת אלימות.

לפי ההנחיה המקורית, יש לנהל הליכים פליליים נגד מי שהגיש תלונת שווא בגין עבירות מין או אלימות רק במקרים נדירים ביותר, ובכל מקרה אין לעוצרו לצורכי חקירה לצורך זאת. בשנת 2016 תוקפה ההנחיה ונקבע בה, כי ניתן להגיש כתב אישום בגין תלונת שווא גם במקרים של עבירות מין ועבירות אלימות במשפחה באישורו של פרקליט המחוז,  אך בשטח לא חל שינוי של ממש בהתנהלות הגוף התובע בהקשר זה, והמקרים בהם מעמידים לדין את מגישי תלונות שווא הוא מצומצם ביותר.

מהם הנזקים אשר עלולים להיגרם כתוצאה מתלונת שווא?

כפי שניתן להבין, לפחות בכל הנוגע לתלונות שווא בגין עבירות אלימות או עבירות מין, הנילון נמצא בנחיתות מובנית שאין להקל בה ראש. גם אם סופן של תלונות שווא להתברר בסופו של דבר ככאלו, ואפילו אם המתלוננת חוזרת בה מעדותה תוך כדי ההליכים המשפטיים – עדיין עלולים להיגרם נזקים אדירים, לעיתים בלתי הפיכים, כלפי מי שהוגשה נגדו תלונת שווא.

בין אם מדובר בפרסום שמו ברבים של הנילון והדבקת סטיגמה אליו, הפצת דבר התלונה לחבריו, מכריו ועמיתיו לעבודה של מי שנגדו הוגשה התלונה, אובדן ימי עבודה בעקבות מעצרו של הנילון וחקירתו במשטרה; נזק כלכלי; נפשי; הרחקתו מחיק הילדים ומשפחתו וכיוצ"ב. חשוב גם להסביר שההשלכות של תלונת שווא אינן נמחקות ברגע שהאמת יוצאת לאור או כאשר המתלוננת חוזרת בה, אלא יכולות להמשיך וללוות את הנילון משך שנים רבות גם לאחר מכן.

כיצד להתנהל ומה לעשות אם הוגשה נגדך תלונת שווא?

לאור כל הנזקים שעשויים להיגרם כתוצאה מתלונת שווא, וכמובן נוכח העובדה כי חפותו של אדם לעולם אינה ערובה לכך שהוא לא יוגדר כחשוד, ואפילו לא מבטיחה כי לא יוגש נגדו כתב אישום, הדבר הראשון שעליך לעשות אם הוגשה נגדך תלונת שווא במשטרה, היא להיוועץ עם עו"ד פלילי, בעל ניסיון והתמחות בתלונות שווא, שייעץ לך כיצד עליך לפעול בנסיבות הספציפיות של המקרה שלך, וינחה אותך כיצד להגיב לתלונה באופן שימזער נזקים ויוציא את האמת לאור.

למרבה הצער, שאננות יתר או אמונה בצדקת דרכך לא יספיקו במקרה זה.

מדוע כדאי לבחור בעו"ד פלילי נאווה זרנגר לטיפול בתלונת שווא?

ההליך הפלילי בכלל, ותופעת תלונות השווא בפרט, הם תחום משפטי בעל מורכבות רבה, הדורשים ידע מקצועי, ניסיון ומיומנות גבוהה.  

עו"ד פלילי נאווה זרנגר, אשר כיהנה בתפקיד של קצינה ותובעת משטרתית במפלג תביעות פלילי במחוזות באר שבע ותל-אביב, ומשמשת כיום כבעלים של משרד מוביל בתחום הפלילי וכסגנית יו"ר הפורום הפלילי הארצי בלשכת עורכי הדין בישראל, היא בעלת ניסיון רב בטיפול בתיקים המבוססים על תלונת שווא, שכן היא מכירה היטב את שני צידי המתרס.

ניסיונה רב השנים של עו"ד פלילי נאווה זרנגר במגוון תפקידי מפתח מובילים, מהווה יתרון משמעותי למיוצגיה בכל שלב של ההליך הפלילי: היא מכירה מלפני ומלפנים את שיטות ותרגילי החקירה של המשטרה ומעניקה ייצוג משפטי ברמה הגבוהה ביותר, תוך גיבוש אסטרטגיה וקו הגנה חזק למיוצגיה.