צו למניעת הטרדה מאיימת

איך להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת – ואיך להתגונן מפניו?

צו למניעת הטרדה מאיימת הוא אחד הסעדים השכיחים ביותר בהם נעשה שימוש, בעיקר במסגרת סכסוכים במשפחה, אך לא רק. במאמרי זה אסביר מהם התנאים להוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת, מה צו כזה עשוי לכלול, ולא פחות חשוב מכך – איך ניתן להתגונן מפני צו כזה בצורה מיטבית.

מהי הטרדה מאיימת המאפשרת הוצאת צו למניעה הטרדה מאיימת?

חוק מניעת הטרדה מאיימת שחוקקה הכנסת בתחילת המילניום הנוכחי מסביר באופן מפורט מה נחשב להטרדה מאיימת. לפי החוק, הטרדה מאיימת יכולה להתקיים במצבים הבאים:

• בכל מקרה שבו אדם מטריד אדם אחר או מאיים עליו, בנסיבות שבהן סביר להניח כי המאיים או המטריד עלול לשוב ולפגוע בשלוותו של המוטרד או המאוים;
• כאשר אדם מטריד אדם אחר או מאייים עליו, בנסיבות שעלולות לפגוע בפרטיותו או בחירותו;
• כאשר קיים בסיס סביר להניח שהאדם המאיים או המטריד עלול לפגוע בשלמות גופו של המוטרד או המאוים.

עוד מגדיר החוק, כי הטרדה מאיימת יכולה להיחשב ככזו גם אם המעשים נעשו כלפי אדם הקרוב למי שחש מוטרד או מאוים, וכי אין זה משנה אם המעשים בוצעו במפורש או במשתמע, באופן ישיר או עקיף.

בנוסף להגדרה רחבה זו, כולל החוק רשימה לא ממצה של המקרים "הקלאסיים" שמהווים הטרדה מאיימת. בין יתר המצבים שמונה החוק ככאלה שיכולים לעלות לכדי הטרדה מאיימת:

• בילוש, מארב או התחקות אחר תנועותיו או מעשיו של אדם;
• פגיעה בפרטיותו של אדם;
• נקיטת איומים לפגיעה באדם המאויים או אפילו במאיים עצמו;
• יצירת קשר בעל-פה או בכתב בנסיבות המהוות בסיס סביר להניח כי מדובר בהטרדה מאיימת;
• פגיעה ברכוש, שם טוב או חופש תנועה של אדם; ועוד.

מי יכול לבקש צו למניעת הטרדה מאיימת?

החוק מגדיר שמי שיכול לבקש צו למניעת הטרדה מאיימת הוא הנפגע או כל אדם אחר מטעמו, נציגי היועץ המשפטי לממשלה, תובע משטרתי או עובד סוציאלי המטפל בבני נוער.

מה ניתן לבקש ומה יכול בית-המשפט להורות במסגרת צו למניעת הטרדה מאיימת?

במסגרת צו למניעת הטרדה מאיימת יכול בית-המשפט לנקוט במגוון רחב של הגבלות, כמו למשל:

• לאסור על אדם להטריד את מי שטוען שנפגע ממנו בכל מקום שהוא;
• לאסור על האדם נגדו הוצא הצו לאיים על הנפגע;
• לאסור על אדם לבלוש אחר הנפגע או לארוב לו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת;
• לאסור על הפוגע ליצור עם הנפגע קשר בכל אמצעי שהוא, לרבות בכתב ובעל-פה.

בנוסף לכך, צו למניעת הטרדה מאיימת יכול לכלול גם דרישה לערובה, להתנהגות טובה, או כל הוראה אחרת שלדעת בית-המשפט דרושה להבטחת שלומו וביטחונו של הנפגע או של אדם אחר הקרוב לו, וכן עשוי לכלול פירוט של כל הסידורים שנדרשים כתוצאה ממתן הצו.

מה יכול לכלול צו למניעת הטרדה מאיימת בנסיבות מחמירות?

ההגבלות שתיארתי בסעיף הקודם רלוונטיות לכל צו למניעת הטרדה מאיימת, אך בחלק מהמקרים קיימות גם הגבלות קשות יותר. כך, בסמכות בית-המשפט לכלול במסגרת צו למניעת הטרדה מאיימת גם סנקציות חריפות יותר, אם:

• בית-המשפט השתכנע כי ההטרדה המאיימת נעשתה בנסיבות שבהן יש חשש לפגיעה ממשית בשלוות חייו של אדם או להמשך פגיעה כאמור;
• נוכח בית-המשפט כי ההתנהגות של הפוגע מעלה בסיס סביר כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לאדם אחר או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין;
• הפוגע כבר פגע בגופו של אדם אחר (לאו דווקא הפוגע), או ביצע באדם אחר עבירת מין.

במקרים אלה, יכול הצו למניעת הטרדה מאיימת לכלול איסור על הפוגע להימצא במקום מסוים מהדירה, מרכב, ממקום עבודה או לימודים, או כל מקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות. בנוסף, במסגרת צו להטרדה מאיימת, ובלבד שסבר בית-המשפט שמדובר כאמור בפגיעה ממשית בשלוות חייו של הנפגע, ניתן לאסור על הפוגע לשאת או להחזיק נשק – אפילו אם מדובר בנשק שהוא נושא ברישיון מטעם צה"ל, המשטרה או כל רשות אחרת של המדינה.

יתרה מכך, במקרים שבהם קיים חשש סביר לפגיעה פיזית בנפגע, או להפרעה משמעותית בשגרת חייו, ובית-המשפט בחר שלא לאסור החזקת או נשיאת נשק על הפוגע – מחייב החוק את בית-המשפט לנמק בגדרי ההחלטה על הצו למניעת הטרדה מאיימת מדוע לא אסר על כך.

מתי בכל זאת בית-המשפט לא יוציא צו למניעת הטרדה מאיימת נגד אדם?

החוק קובע כי לא יינתן צו מניעת הטרדה מאיימת, אפילו אם מתקיימות הנסיבות הקבועות החמורות ואפילו אם מתקיימות החמורות שבהן, כאשר המעשה שנעשה ובגינו מתבקש צו מניעת הטרדה מאיימת נעשה בנסיבות שמהוות הגנה טובה במשפט, פלילי או אזרחי, בשל פגיעה בפרטיות.

ומהי אותה 'הגנה טובה'? לפי הסעיפים בחוק הגנת הפרטיות אליהם מפנה חוק מניעת הטרדת מאיימת, לא יינתן צו למניעת הטרדה מאיימת נגד אדם שביצע את מעשיו:

• בנסיבות שבהן היתה מוטלת עליו חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה;
• כאשר המעשים נעשו לשם הגנה על ענין אישי כשר של מבצע המעשים;
• כאשר מדובר במעשים שבוצעו במהלך עבדותו הרגילה של המבצע.

עוד נקבע, כי אדם לא ייחשב כמי שביצע הטרדה מאיימת, אם המעשה שביצע הוא מעשה שהוא הוסמך לעשות אותו על-פי דין, או אם בוצע על-ידי אגם המודיעין בצה"ל, המשטרה, השב"כ או ישות בטחון אחרת.

מהו תוקפו של צו למניעת הטרדה מאיימת?

החוק למניעת הטרדה מאיימת מותיר בפני בית-המשפט שיקול דעת רחב באשר לתוקפו של צו למניעת הטרדה מאיימת שניתן על-ידו, תחת שני סייגים:

• סייג ראשו הוא שתוקפו של צו מניעת הטרדה מאיימת לא יכול לעלות על 6 חודשים;
• וסייג שני הוא שבית-המשפט רשאי להאריך את תוקף הצו אם התבקש לכך – אך לא לתקופה כוללת שעולה על שנה. עוד לפי החוק, בהתקיים נימוקים מיוחדים שעל בית-המשפט לפרט בהחלטתו, הוא יכול להאריך ולחזור ולהאריך את תקופת הצו גם עד לתקופה של שנתיים בסך-הכל.

צו למניעת הטרדה מאיימת – איך מתגוננים?

במקרים רבים הצו למניעת הטרדה מאיימת שמוציא בית-המשפט ניתן במעמד צד אחד. זאת, בשל ההוראה בחוק הקובעת שבסמכותו של בית-המשפט לנהוג כך אם הוא סבור כי הדבר נדרש לצורך הגנה מיידית על שלומו של הנפגע, או כאשר הפוגע הוזמן אך לא התייצב לדיון.

ככל שהצו ניתן במעמד צד אחד, על בית-המשפט לכנס דיון בנוכחות שני הצדדים במהירות האפשרית ובכל מקרה לא יאוחר מ-7 ימים מיום הוצאת הצו. בדיון בנוכחות שני הצדדים, יכול בית-המשפט לבטל את הצו, להאריכו או לשנותו. זוהי נקודת זמן חשובה שכדי לצלוח אותה בצורה הכי מטיבית דורשת מהמתגונן מפני הצו להצטייד בעורך דין פלילי, מנוסה ובקיא בחוק ובפסיקה.

כפי שניתן להבחין, ההגדרה בחוק מניעת הטרדה מאיימת היא הגדרה רחבה מאוד ותלוית נסיבות, שאליה אפשר להכניס סוגים רבים של התנהלויות ועימותים בין שני אנשים. ואכן, גם בתי-המשפט מפרשים התנהלויות רבות ככאלה המהוות הטרדה מאיימת. במציאות שבה קיימים לא מעט תחומים 'אפורים' – ההבדל בין הגבלות קשות להגבלות קלות, או כלל בלי הגבלות, טמון הרבה פעמים באופן הצגת הטיעון על-ידי עורך-הדין, המומחה בתחום צו למניעת הטרדה מאיימת.

מדוע כדאי לבחור בעו"ד פלילי נאווה זרנגר לטיפול בתיקים של צו למניעת הטרדה מאיימת?

ההליך הפלילי בכלל, ובקשות לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת בפרט, הם תחום משפטי בעל מורכבות רבה, הדורשים ידע מקצועי, ניסיון ומיומנות גבוהה. עו"ד פלילי נאווה זרנגר מומחית בדיוק בזה, והיא בעלת תואר שני (בהצטיינות) מאוניברסיטת תל-אביב במסלול הפלילי.

כמי שכיהנה בתפקיד של תובעת משטרתית במפלג תביעות פלילי במחוז תל-אביב מזה כעשור שנים, ומשמשת כיום כבעלים של משרד בוטיק בתחום הפלילי והצווארון הלבן וכסגנית יו"ר הפורום הפלילי הארצי בלשכת עוה"ד – מכירה עו"ד פלילי נאווה זרנגר את שני צידי המתרס. עובדה זו מהווה יתרון עצום ללקוחותיה בכל שלב של ההליך הפלילי: היא מכירה מלפני ומלפנים את שיטות החקירה של המשטרה, ולכן מזהה בקלות את נקודות החולשה והחוזקה של כל תיק; ויודעת גם לספק סניגוריה משובחת, מתוחכמת ומקיפה הודות לניסיון שצברה.