זכות השימוע בהליך הפלילי מעוגנת בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982. על פי הוראות החוק, הרשות התובעת שקיבלה לידיה חומר חקירה שקשור לעבירת פשע, מחויבת לשלוח הודעה לאדם שחשוד בביצוע העבירה. זאת, מלבד במקרים חריגים כפי שנסביר בהמשך.
כלומר, אם אתה חשוד בעבירת פשע, יש לך אפשרות, במהלך 30 ימים מהיום שקיבלת את ההודעה לכתובתך, להגיש לרשות התביעה, באמצעותך או באמצעות עורך דינך, בקשה מנומקת בכתב ולהסביר את טענותיך, מדוע אין להגיש כנגדך כתב אישום.
מכתב היידוע הראשון יכלול הודעה על העברת תיק החקירה לעיון רשויות התביעה והערה כי לבירורים ניתן לפנות לכתובת הרשומה במכתב, בציון פרטי התיק. במכתב זה תצוין הודעה, כי טרם התקבלה החלטה וככל שתתגבש החלטה להגיש כתב אישום, תימסר לאדם החשוד הודעה נוספת.
במידה ולאחר עיון ולימוד תיק החקירה ע"י תובע או פרקליט, תתקבל החלטה להעמידך לדין, ישלח אליך בדואר מכתב יידוע שני, הקרוי גם "כתב חשדות".
מכתב יידוע שני זהו המכתב הרשמי שבו יודיעו לך שהפרקליטות או התביעה המשטרתית החליטו להגיש נגדך כתב אישום, כמובן תוך עריכת שימוע כדין.
המכתב צריך להיות ברור ולהכיל את הפרטים העיקריים הבאים: מהם החשדות שמועלים נגדך, זכותך הבסיסית להציג את טענותיך בכתב תוך 30 יום, באפשרותך לבקש שייערך לך שימוע בעל פה באמצעות עורך דינך, יש לך זכות לבקש מרשות התביעה לעיין בחומרי החקירה שנאספו נגדך בתיק, לפי החלטתה.
השימוע יתקיים בתוך 30 ימים מיום קבלת מכתב היידוע השני.
בשלב זה תוכל, אתה או עורך דינך, לעיין בעיקרי חומרי החקירה, בכפוף לשיקול הדעת של רשויות התביעה.
הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהליך השימוע צריכה להינתן, לך או לעורך דינך, בהקדם האפשרי.
במסגרת הליך השימוע תוכל לטעון, אתה או עורך דינך, בפני רשות התביעה, בכתב או בעל פה, למה אין הצדקה להגיש בעניינך כתב אישום, בהסתמך על חומר הראיות שנאסף בתיק ובהתייחס לאינטרס הציבורי שבהעמדה לדין.
ברוב המקרים הליך השימוע מתבצע בכתב, אבל לרשות התובעת יש שיקול דעת להחליט לערוך את הליך השימוע בעל פה. זה נכון בעיקר לגבי עבירות חמורות, למשל עבירות צווארון לבן, או במקרים שבהם מעורבים אנשי ציבור מפורסמים.
אם השימוע ייעשה בעל פה, זה יהיה באמצעות עורך דינך.
המטרה העיקרית בקיום השימוע היא לאפשר לך את הזדמנות ראויה להשמיע את גרסתך, לפני שמתקבלת החלטה בעניינך.
בשלב מכתב היידוע הראשון אין זכות לעיין בחומרי החקירה.
זכות העיון בחומרי החקירה לצורך הליך השימוע תהיה רק לאחר מכתב יידוע שני, וגם אז יועברו, לידך או לידי עורך דינך, עיקרי חומרי החקירה.
למרות החובה המוטלת בחוק על רשויות התביעה לקיים שימוע, ישנם כמה מקרים יוצאי דופן. כך לדוג':
אם נעצרת, או שהנך מרצה עונש מאסר על עבירה אחרת בזמן שמועברים חומרי החקירה והראיות, אז אין חובה לקיים שימוע, אלא זה נתון להחלטת הגוף התובע.
דוג' נוספת, היא כאשר פרקליט המחוז, או ראש יחידת התביעות במשטרה, קבעו שיש מניעה חוקית לערוך שימוע, ואז יהיה עליהם לפרט את הנסיבות המיוחדות שמתקיימות לגביך, כדי שניתן יהיה להגיש כתב אישום בלי שימוע.
בנוסף, גם כאשר מדובר בעבירות של אלימות במשפחה אין חובה לקיים שימוע.
עריכת שימוע היא צעד יעיל וחשוב, שעשוי פעמים רבות למנוע מראש את הנזקים והפגיעות השונות שעשויות להיגרם לך ולמשפחתך אם אכן יוגש כתב אישום.
זו יכולה להיות פגיעה בשמך הטוב ובמקור הפרנסה שלך, להסב לך תסכול ועוגמת נפש ולפגוע בשגרת חייך התקינה. לכן, מימוש זכות השימוע עשויה לסייע לך להימנע מהמצב המורכב והלא נעים של הגשת כתב אישום והעמדה לדין.
לחילופין, במידה והתביעה החליטה בסופו של יום על הגשת כתב אישום, מימוש הזכות עשויה להפחית את חומרת האישומים ו/או לקדם הסדר טיעון מקל עם התביעה.
עם זאת, צריך לקחת בחשבון שלעריכת שימוע יכול גם להיות חיסרון ברור. שכן, הנך לוקח סיכון בחשיפת טענות ההגנה ומחדלי חקירה לרשות התובעת בשלב מוקדם של ההליך, שבו יש לתביעה סמכות לבצע מקצה שיפורים בתיק באמצעות השלמת חקירה (בניגוד למצב שלאחר הגשת כתב אישום, שאז זקוקה לאישור מיוחד).
כלומר, אם יוחלט להגיש נגדך כתב אישום, חשיפה עודפת של קו ההגנה עלולה לפעול נגדך מבחינה ראייתית. בפועל, אין תשובה אחת שנכונה לכולם, אלא כל מקרה הוא תלוי נסיבות ולכן מומלץ לנקוט בזהירות ולא לפעול באופן עצמאי.
כך לדוג', במידה והאדם החשוד סובל מאוטיזם, יש לו זכות בחוק שחוקר מיוחד יחקור אותו. במידה והוא לא נחקר ע"י חוקר מיוחד זו עשויה להיות עילה לביטול כתב האישום כנגדו.
עם זאת, במידה והאדם החשוד יעלה כבר במסגרת השימוע את טענת ההגנה שלו, כי הוא לא נחקר ע"י חוקר מיוחד, תוכל התביעה לבצע השלמת חקירה באופן שתורה ליחידה החוקרת לבצע חקירה חוזרת באמצעות חוקר מיוחד ובכך תרפה את הפגם ותייתר טענה עתידית של ביטול כתב האישום מסיבה זו.
לכן, לאור מורכבות ורגישות ההליך, כדאי מאוד לפנות בהקדם האפשרי לקבלת ייעוץ מקצועי של עו"ד פלילי, שישמע את גרסתכם, יבחן את הנסיבות הספציפיות של המקרה וימליץ לכם אודות דרך הפעולה הנכונה והטובה ביותר עבורכם.
במידה ושמרת על זכות השתיקה במהלך חקירתך במשטרה, לא תינתן האפשרות במסגרת השימוע להעלות טיעונים ולהסביר את הגרסה שלך לגבי אותם נושאים או עובדות עליהם נשאלת בחקירה.
כלומר, רואים את מי ששומר על זכות השתיקה בחקירה כאילו וויתר על זכות השימוע באותם עניינים עובדתיים.
כיצד יש לנהוג בשימוע והאם עלי להעלות את כל טענות ההגנה שלי?
במסגרת השימוע יגיש עורך דינך לרשות התביעה בקשה מנומקת, המסתמכת על נימוקים וטענות עובדתיות, משפטיות וראייתיות, ובה יבהיר מדוע אין מקום להגיש כתב אישום כנגדך. הטענות צריכות להתייחס לאישומים שמועלים נגדך ולגרסה שמסרת לחוקרי המשטרה בחקירתך.
לחילופין, ניתן גם לבצע שימוע במסגרת פגישה פרונטלית מול התובע או הפרקליט האחראי על התיק, ואז העלאת הטענות והנימוקים יתבצעו ע"י עורך דינך בעל-פה.
הדבר הראשון והחשוב ביותר שיש לעשות הוא לפנות מיד אל עו"ד פלילי מקצועי ובעל ניסיון בתחום. עורך הדין יקשיב לגרסתך, יעיין בחומרי החקירה, ינתח את הראיות ויבחן לעומק את הנסיבות, תוך גיבוש אסטרטגיה וקו הגנה חזק.
לאחר מכן ייפנה עורך הדין לרשות התובעת (יחידת התביעות או הפרקליטות), בבקשה מנומקת, תוך צירוף מסמכים ואסמכתאות התומכות בבקשה. לחילופין, עורך הדין יעלה את הטענות בשימוע שייערך בעל-פה, במסגרת פגישה.
הגשת כתב אישום אינה דבר פשוט ויהיה לכך ברוב המקרים השפעה גדולה על חייך האישיים והמשפחתיים, על שמך הטוב, חירותך ומצבך הכלכלי והחברתי.
לכן, בטרם תממש את זכות השימוע, חשוב שתקבל ייעוץ משפטי של עו"ד פלילי מקצועי ומנוסה בתחום. זאת, גם בשל הסיכונים המובנים בהליך השימוע וגם בשל הנזקים שעלולים להיגרם אם יוחלט, בסופו של דבר, על הגשת כתב אישום.
בנוסף, בשל העובדה שמדובר בנושא מורכב, המשלב חקיקה, פסיקה, נהלים מקצועיים והנחיות פנימיות, מומלץ להיות מיוצג על ידי עורך דין המתמחה בתחום המשפט הפלילי, לו יש את מלוא הידע, הכלים והניסיון הדרושים.
כך תוכל לממש את זכות השימוע באופן מדויק, מקצועי ואפקטיבי, תוך צמצום הסיכון הכרוך במימוש הזכות ותוך העלאת סיכויי ההצלחה שלך.
אם בקשתך תתקבל על ידי רשויות התביעה, המשמעות היא שלא יוגש כנגדך כתב אישום ולא תעמד לדין, אלא התיק הפלילי ייסגר באחת מהעילות הקבועות בחוק, או לחילופין יופחתו האישומים ויקודם הסדר טיעון מקל עם התביעה.
משרד עורכי דין נאוה זרנגר הוא משרד מקצועי ומנוסה המתמחה במשפט פלילי וצווארון לבן. עו"ד נאוה זרנגר ערכה מאות הליכי שימוע במסגרת שירותה במשטרת ישראל כקצינה ותובעת משטרתית והיא בעלת ניסיון רב ומיומנות בייצוג איכותי ומקצועי של חשודים בהליכי שימוע.
משרד עורכי דין נאוה זרנגר מחזיק בידע משפטי נרחב, ניסיון עשיר ומכיר לעומק את התנהלותה של המערכת המשפטית בישראל. אנו פועלים בצורה מקצועית, מדויקת ויעילה על מנת להגן בצורה מרבית על זכויות לקוחותינו ולהשיג עבורם את התוצאות הטובות ביותר בהתאם לנסיבות המקרה.
אם אתה חשוד בעבירת פשע וקיבלת מכתב יידוע, אני מזמינה אותך לפנות למשרדי בכל עת, נשמח להעניק לך ייצוג מקצועי ומהימן ללא פשרות ויחס אישי ומסור בכל שלבי ההליך.
